האם אשר החליטה להעתיק מקום מגוריה בשל טענות אלימות כנגדה מצד הבעל ביקשה כי גם הקטין יעבור להתגורר בעיר מגוריה. האישה טענה כי אינה ניידת וכי הגעתה למסגרת החינוכית עם בנה בן השנתיים הינה בתחבורה ציבורית ובטרמפים היות ולטענתה האב מתגורר ביישוב לא נגיש מבחינה תחבורתית.
בית המשפט דחה טענות האם וקיבל טענות האב אשר חלק זמני שהות שווים כי טובתו של הקטין הינה להמשיך ולהתחנך במסגרת החינוכית בה מתחנך כיום לאחר שביהמ"ש בחן מספר רב של פרמטרים.
